אוורור
אוורור הוא אחד הפרמטרים החשובים ביותר ליצירת נוחות טרמית באקלים חם!
זוכרים פעם חיינו בלי מזגן, הבתים היו פתוחים לרווחה בימי הקיץ החמים ואוויר היה חוצה אותם מצד לצד, כן זה אפשרי גם היום, אני לא חושבת שצריך להוציא את מיזוג האוויר משימוש אבל ללא ספק אפשר להשתמש בו מעט, איך?
אוורור מפולש
היעיל ביותר, נוצר על ידי הפרש לחצים ומתקבל על ידי פתחים הנמצאים על קירות שונים.
רצוי למקם את פתח כניסת האוויר בניצב ככל האפשר לכיוון הרוח השלטת במגרש, פתח היציאה יכול להיות בצד הנגדי או על קיר ניצב לו.
אוורור נוחות דורש מהירות רוח גבוהה בתוך המבנה, ומאפשר לפחות חמישים החלפות אוויר בשעה, במקום ובגובה הימצאות האנשים בחדר.
לכן הוא מחייב לא רק תכנון נכון של הבניין ביחס לסביבה,
אלה גם חלוקה נכונה של מחיצות הפנים וקביעה מדויקת של מיקום החלונות במעטפת הבניין.
גובה פתח הכניסה קובע את גובה זרימת הרוח בתוך החדר.
כדי לקבל אוורור נוחות יש להקפיד על פתח כניסה נמוך, רצוי שפתח היציאה יהיה בגובה.
אוורור שאינו מפולש
אוורור מסוג זה יעיל פחות מאוורור מפולש, ומתקבל על ידיד פתחים הנמצאים על אותו קיר,
במקרים רבים אוורור זה אינו מאפשר השגה של אוורור נוחות, מפני שהפרש הלחצים דומה
כדי להגביר את הפרש הלחצים ניתן להוסיף בליטות אנכיות למבנה
או לתכנן פרטים מיוחדים כגון גומחה לארון היוצרת מצב דומה של הבלטות כלפי החלונות.
באקלים חם ולח רצוי להימנע ממצב שבו כל הפתחים פונים לאותו כיוון.
ארובת רוח
ארובת רוח מתקבלת על ידי פתחים הנמצאים גבוה וקשורים בחלל משותף לפתח תחתון בצורה היוצרת את "אפקט הארובה". "אפקט הארובה" ליניקת אוויר מתוך הבניין, נובע מהפרש לחצים (בין האוויר בתוך הבניין והאוויר שמחוצה לו) שנוצר מהאנרגיה של תנועת הרוח מחוץ לבניין. בפנים הבניין האוויר עומד או נמצא בתנועה אטית. הלחץ ההידרוסטטי של אוויר זה הוא גבוה.
לעומת זאת, אם האוויר נמצא בתנועה מהירה, כתוצאה מרוח, הופך חלק מהלחץ לאנרגיה של תנועה. כתוצאה מכך מתקיים הפרש לחצים ונוצרת יניקה, והאוויר מתוך הבניין נשאב החוצה ואת מקומו תופס אוויר טרי.
אם בחלל התחתון ימוקם מיכל אגירת מים, האוויר הנכנס יגיע עליו ויתקרר עוד יותר.
תופעה זו גורמת לאוורור המבנה
ארובה תרמית
ארובה תרמית מתקבלת על ידי פתחים הנמצאים בגובה שונה ובטמפרטורה שונה. הפרש הטמפרטורות בין האוויר בתוך הבניין והאוויר בחוץ גורם לאוויר החם להתפשט ולעלות למעלה. נוצר הפרש צפיפויות הגורם להפרש לחצים ולהיווצרות אוורור בתוך המבנה. קצב האוורור המושג על ידי הפרש צפיפויות תלוי בהפרש הטמפרטורות ובהפרש הגבהים בין פתח הכניסה לפתח יציאת האוויר כמו כן תלוי בשטח פתחי הכניסה והיציאה.
צורת יישום פשוטה מאוד, היא צינור שחור הבולט מעל הגג בכשני מטרים, האוויר בצינור מתחמם ושואב את האוויר החם מחלל הבית, יש למקם אלמנט זה בחלל הגבוהה ביותר במבנה.
ניתן לקבל אפקט של ארובה תרמית גם על ידי חלונות חממה, כאשר חלון החממה פונה לדרום, הקרינה שחודרת דרך הזכוכית מחממת את האוויר שמאחוריה; האוויר החם עולה למעלה ונוצר תהליך של הסעה טבעית.
ריבוד התרמי
הריבוד התרמי נוצר מהסיבה שאוויר חם מתפשט ונעשה קל יותר מאוויר קר. כתוצאה מכך, אוויר חם יתרומם ואוויר קר ישקע. הצורה הפשוטה ביותר לנצל את הריבוד התרמי באקלים חם היא על ידי תכנון חללים בעלי תקרה גבוהה. במקרה זה יתרכז האוויר החם מעל גובה הימצאות האנשים.
רצוי להוסיף מתחת לתקרה חלונות המאפשרים סילוק אוויר חם זה.
ככל שההפרש בין פתח הכניסה לפתח היציאה גדול יותר, וככל שהפרש הטמפרטורות בין פתח היציאה לפתח הכניסה גדול יותר, קצב האוורור יגדל, ואיתו מהירות הרוח. העיקרון של ארובה תרמית מבוסס על אפקט זה.
צורה אחרת לניצול תופעת הריבוד התרמי היא תכנון קיר אגירה כהה (קיר "טרומב") כארובה תרמית הקרינה החודרת דרך הזכוכית נבלעת בקיר הכהה ונפלטת כקרינת ארוכת גל. על ידי כך האוויר בין הקיר הכהה והזכוכית מתחמם, עולה ויוצא החוצה. נוצרת תנועת אוויר מואצת בתוך הבניין כאילו הופעל מפוח לשאיבת אוויר.
מהירות רוח של 1 מ'/שנ' שקולה להורדת הטמפרטורה בחדר באקלים חם ולח ב- 3 מ"צ.