יש מן רגעים כאלה, רגעים כאלה שיוצקים לבית את הרוח שבו, הדלקת התנור מסה ע"י עדיאל שינאור מבית קמין מסה הוא אחד מהרגעים האלה. 

אלא היו יומיים עמוסים וגדושים בכל טוב, הבית התמלאה ניחוחות של אדמה מים ואש, ידיים רבות (כולל 3 המופלאים שלנו) נגעו ליטפו התאימו ניסרו, ויצקו את הליבה של התנור.הספסל התחיל לקבל את הנפחיות שלו עוד ארוכה הדרך עד לסיומו הפיסולי.

היה אוכל טעים מחומוס של הבלובאס החדש ובסיום פיצות שנאפו בתנור החלומי, והיו טעימות, חמות, ואם ארומה של אפיה בתנור עצים. ואווירה הייתה כל כך טובה, תחושה כזו, של שיתוף, שהזכירה איך פעם כל הכפר היה מתגייס לבנות בית חדש בתחומו.

מאז התנועה בבית השתנתה ואנחנו מבלים את הערבים צמודים לתנור, מתבוננים באש, ומבשלים בו, להפתעתי הרבה הבית מתחמם בכל אגפיו, כולל חדרי השינה שמורחקים ממנו מאוד, וכל זה למרות שעדיין אין חלונות בחלק זה של הבית. קמין חלומות כבר אמרתי?