• גרוי של העיניים, האף או הגרון.
• שיעול יבש; עור יבש או מגרד.
• קשיי ריכוז.
• עייפות או תשישות.
• רגישות לריחות.
• כאבי ראש.

אם תסמונת הבניין החולה מתרחשת, תסמינים אלה חייבים להעלם מהר לאחר שהדיירים יוצאים החוצה. קיימת מפה פומבית של גוגל כדי לסמן בניינים שהינם בעלי נזק פוטנציאלי.

גורמים לתסמונת הבניין החולה

• זיהום אוויר תוך ביתי :כגון אבק ממקורות שונים, תרכובות אורגניות נדיפות מצבעים ודבקים ועוד.הגורמים התורמים קשורים בדרך כלל לעיצוב של הסביבה הבנויה, אבל עשויים לכלול שילוב של חלק או כל הגורמים
  ניחוחות מלאכותיים (כמו סדינים במייבש).
• תאורה לקויה או בלתי מתאימה (כולל אור שמש מועט).
• תכנון לקוי של מערכת האוורור
• אקוסטיקה לקויה.
• ריהוט וציוד הבנויים בצורה לקויה (לדוגמה צגי מחשב, מכונות צילום וכו').
• שימוש בחומרים רעילים (צבעים, דבקים, הפולטים רעלים לאוויר לאורך כל זמן)
• תכנון לקוי (ללא זרימת אוויר מתאימה)

בבניני משרדים רבים, יש ניסיון למנוע כניסה של אוויר מבחוץ כדי לחסוך בעלויות של חימום וקירור הבניין. דבר זה עלול לגרום לכך שהאוויר מזוהם מחומרים הנפלטים בתוך המשרד, כמו גם להתפתחות של חיידקים או גורמי מחלות ביולוגים אחרים.

מחקר משותף של חוקרים מבית הספר לבריאות ציבורית בהאוווארד, ושל בית הספר לבריאות ציבורית מאוניברסטית Kalstad בשוודיה שנערך בשנת 2010 בעריכתו של Hyunok Choi, ופורסם בjournal of the Public Library of Science מצא כי ילדים הישנים בחדרים שפלטו אדים מצבעים וממיסים על בסיס מים, הם בעלי סיכוי גבוה פי שתיים עד פי 4 לסבול מאסמטה ואלרגיות. המדענים מדדו את ריכוזי תרכובות propylene glycol וglycol ethers הידועות כ PGE באוויר החדרים של 400 ילדים בגילי 1-4 ומצאו כי ילדים שישנו בחדרים עם ריכוז גבוה יותר של חומרים אלה היו בעלי סיכוי גבוה בהרבה לסבול מאסטמה, מגודש באף או מאקזמה. מטרת המחקר היתה לגלות את ההשפעות הבריאותיות של חומרים אורגניים נדיפים שנפוצות בבתים. מתוך מאות תרכובות שנבדקו מתוך 8 קטגוריות , נמצאו תוצאות רק לקבוצה אחת PGE, שיש לה קשר עם אלרגיות ואסטמה. המחקר מפתיע במיוחד היות וPGE נמצאים בשימוש רחב בצבעים ובממיסים וכן בנוזלי ניקוי כגון מנקי חלונות, הם נחשבים נקיים יותר בגלל שיש להם נדיפות נמוכה יותר, יחסית לצבעים הרעילים והמיסים על בסיס שמן. המקור לPGE אינו לגמרי ברור שכן הם יכולים להמשיך להתנדף במשך חודשים ואולי גם שנים, אבל בקרב 63% מאלו שהיו אצלהם ריכוזי PGE גבוהים, צבעו את אחד החדרים בבית בזמן שהם נולדו או לאחר מכן. הדרך בה תרכובות glycol עלולות לגרור תגובות אלרגיה או אסטמה אינה ברורה, אבל החוקרים טוענים כי כבר 30 ידוע כי שאיפה של propylene glycol methyl ether גורמת לגירוי של מערות האף בקרב בני אדם ועכברי מעבדה.

מניעה
ההתייחסות להיבטים הירוקים של הבנייה כבר בשלב התכנון תלויה באדריכל: מי שמודע לחשיבות של זרימת אוויר יכול להביא בחשבון את הנושא, אבל אין תקן שמחייב אותו לעשות זאת. בכל האמור לשימוש בחומרים – יש תקנות בלתי מחייבות, כשבפועל אפשר למצוא בחומרי הבנייה ובריהוט דבקים רעילים וחומרים מסוכנים אחרים.

• אמצעי המניעה העיקרי הוא כמות מספקת של אויר מחוץ לבניין. דרך אישית להשגת דבר זה היא על ידי שמירה של חלון פתוח בחדר. דרך אחרת לאיורור מספק היא תחזוקה תקופתית של מערכות המיזוג והאוורור של הבניין.
• גורם נוסף הוא נוחות האקלים בבנין. טמפרטורה נעימה נחשבת בין 20 -24 מעלות צלזיוס ולחות של כ- 40%-50% בעבודה משרדית רגילה או של 50%-60% בעבודה מול מחשב.
• תאורה מגוונת יוצרת אווירה נוחה יותר לקריאה וכתיבה. ולכן כדאי שתאורה פלורסצנטית תכלול מספר גוונים ולא גוון אחיד. כדאי לקבל אור מבחוץ אך לדאוג שלא תהיה קרינת שמש ישירה אל תוך משרד.
• ריהוט מעץ מלא או מסנדוויץ' עדיף על פני ריהוט עשוי סיבית או אם-די-אף. יש לוודא שכל הפאות של רהיטים מעץ לבוד יהיו מכוסות, כדי להקטין השתחררות רעלים לאוויר. כדאי להימנע משטיחים או מציפויים סיביים לקירות. גם המחשבים עלולים לפלוט חומרים רעילים לאוויר.
• תכנון נכון וארגונומי של עמדות המחשב ועמדות הישיבה במשרד ימנע פגיעות האופייניות לישיבה ממושכת ועבודה עם מחשב.
• מומלץ לא להגזים במצבורי נייר/ארונות נייר. הנייר נוטה לצבור לחות ולהתפורר; שימוש בצבעים על בסיס מים עדיפים על פני צבעים אפוקסיים או צבעים על בסיס פוליאוריתן.

פתרון אפשרי לבעיה מגיע מכיוון הבנייה הירוקה. מחקרים שנערכו בארצות הברית גילו, כי בבתי ספר שנבנים על פי מודלים "ירוקים" וכוללים אוורור, אור ואקוסטיקה טובים, התלמידים חולים פחות, מספר ההיעדרויות קטן ואפילו חל שיפור משמעותי בהישגיהם הלימודיים.